Pedestal down from Kobi's anxious face to his feet repeatedly tapping the doorframe in a precise, rhythmic, compulsive manner. Faint numbers drift in the air. On-screen dialogue (characters speak with lip-sync): Kobi (voice: קול נמוך, סדוק ומותש, טון מלנכולי עם אנרגיה נמוכה וקצב דיבור איטי.): "ואז כשאני בא לצאת מהבית, מרגיש רצון כפייתי לגעת בדלת בשתי רגליים לסירוגין, פעם ימין פעם שמאל, שוב ושו...
Free to start · Generate videos and images with AI in seconds